לא פעם אני שואלת את עצמי מהי הלמידה היעילה עבור התלמיד המאושפז בבית החולים?
מתוקף תפקידנו כמורים בבית ספר בתוך בית החולים אנו אמורים להמשיך את רצף הלמידה בהתאם לנעשה בקהילה. החוק לא מחייב את התלמיד ללמוד, אך לנגד עיננו עומדת הלמידה הפורמאלית כמטרה ראשונית ולעיתים העיקרית. השאלה היא האם נכון לכוון ללמידה פורמאלית גם באשפוז קצר (עד שבוע)? במצבים שבהם תלמיד גוסס? מה על רווחתו של התלמיד? שיפור איכות זמן האשפוז? שיפור חווית האשפוז? שיפור היכולות התפקודיות של התלמיד כדי לאפשר לו את השתלבותו חזרה בקהילה? ועוד.
העמימות לגבי תפקידו של ביה"ס בבית החולים באה לידי ביטוי בעקרונות השונים המנהלים את בתי הספר, בחלקם "מטפלים" בעיקר בהיבט הרגשי, טיפולי ופחות בהיבט הלימודי, וחלקם בעיקר בהיבט הלימודי.
למעשה העיסוק בלמידה משדר המשך שגרת חיים רגילה, מצד שני מה קורה ושגרה זו אינה משוש חייו של התלמיד? האם אנו לוקחים בחשבון את מצבו הנפשי של התלמיד? את רמת החרדה בה הוא נמצא? את התמודדותו עם מחלה חדשה (אפילפסיה, סוכרת וכו'), את כל הגורמים המעכבים את הלמידה והם רבים בבית החולים.
מהו תפקידנו כמורים בתוך המערכת הבריאותית? האם לתת מענה לימודי בלבד או לאפשר לתלמיד מקום לפרוק בו את חששותיו ואת פחדיו?
שאלות ותהיות רבות מתעוררות לגבי למידתם של תלמידים מתחלפים בבית החולים. מתי הלמידה היא משמעותית עבורם. האם אני יכולה לזהות למידה משמעותית במפגש הקצר עם התלמידים? מהו הערך המוסף של הלמידה בבית החולים?
שלום ניקול ,
השבמחקאכן שאלות משמעותיות . האם יש לך אפשרות לבחון זאת בתוך שיח עם התלמידים המאושפזים אצלך? מהי למידה בשבילם ? על מה הכי חשוב להם ללמוד ? כיצד יעשו זאת?
האם תוכלי לראיין מורים שלהם ?
מעניין מאוד לשמוע את תגובותיהם. אולי אז אפשר יהיה לשאול שאלה פוריה ביחס ללמידה בזמן אישפוז .
חג שמח , אורה