יום שני, 21 במרץ 2011

מכל מלמדי השכלתי



בהתנסות שוחחנו עם המנהלת, היועצת ורכזת ליקויי השמיעה. כששאלנו על למידתן הן ענו בספונטניות שבכל רגע הן לומדות. הלמידה מתרחשת כל הזמן, עם עמיתים לעבודה ולמקצוע. הדגישו את למידתן בתחום התמחותן, את הלמידה הפורמלית בהשתלמויות ולמידה מהחיים היומיומיים ומאירועים. כולן מציינות את חשיבות המשכיות הלמידה וההתפתחות מול השינויים בבית הספר (אוכלוסייה שונה, צרכים שונים).
שלושתן ותיקות במערכת, מקורות הידע שלהן מבוסס על הניסיון והותק בעבודה. המנהלת מוסיפה את המטען שהיא נושאת איתה, השכל הישר, ההיגיון  ולמידה ממורים מתנגדים, מהם היא לומדת וצומחת. הדיאלוג הוא חלק בלתי נפרד מלמידתן.
לכולן יש סביבות למידה משותפות, בפורומים שונים בתחום התמחותן, פורום הנהלה, מליאת היועצים, צוות שמ"ע ופורומים נוספים בהם הן שותפות. לכל אחת יש את הסביבה הפרטית או המועדפת ללמידה, למנהלת יש את "הפינה השקטה בבית", היועצת מוצאת לעיתים את הזמן הפרטי ללמידה בחדר שלה בבית הספר והרכזת לק"ש מעדיפה את הלימודים באקדמיה וממומחים, לימודים סדירים ומובנים.
תנאי הלמידה עבור המורים והתלמידים כוללים, הנגשה, התאמה וגמישות. כולן "תופרות" את החליפות המתאימות לצרכים המיוחדים של המורים והתלמידים. אם זה בהקצאת למידה משותפת לצוות המורים בזמן העבודה, למידה ממומחים, חיפוש דרכים מקוריות ולא שגרתיות (וגם קומבינציות) במתן מענה לימודי לתלמידים ולמורים.
 אני גם מאמינה כי ניסיון וותק מסייעים בתהליך הלמידה. המגוון הרב של המצבים איתם אני  התמודדתי ומתמודדת מרחיב את מאגר הידע ואת ארגז הכלים שלי.
 כמו שכתבתי למידה היא תמיד דיאלוג ואינטראקציה עם אנשים. למדתי שחשובה לי מסגרת קבוצתית ללמידה המחייבת אותי לעשייה, לחשיבה וללמידה שיטתית. אני לומדת קרמיקה במסגרת של חוג למעלה מארבע שנים, בכל פגרת קיץ אני מבטיחה לעצמי שאעבוד בבית באופן עצמאי, זה לעולם לא קרה, כנ"ל בקורסים בנושא תקשוב ובלימודים אקדמיים.  אני מעדיפה הקצאת זמן, הגדרת משימה ומסגרת קבוצתית, תנאים אלה מסייעים לי ללמידה משמעותית.

יום ראשון, 20 במרץ 2011

שאלות פוריות


לא פעם אני שואלת את עצמי מהי הלמידה היעילה עבור התלמיד המאושפז בבית החולים?

מתוקף תפקידנו כמורים בבית ספר בתוך בית החולים אנו אמורים להמשיך את רצף הלמידה בהתאם לנעשה בקהילה. החוק לא מחייב את התלמיד ללמוד, אך לנגד עיננו עומדת הלמידה הפורמאלית כמטרה ראשונית ולעיתים העיקרית. השאלה היא האם נכון לכוון ללמידה פורמאלית גם באשפוז קצר (עד שבוע)? במצבים שבהם תלמיד גוסס? מה על רווחתו של התלמיד? שיפור איכות זמן האשפוז? שיפור חווית האשפוז? שיפור היכולות התפקודיות של התלמיד כדי לאפשר לו את השתלבותו חזרה בקהילה? ועוד.

העמימות לגבי תפקידו של ביה"ס בבית החולים באה לידי ביטוי בעקרונות השונים המנהלים את בתי הספר, בחלקם "מטפלים" בעיקר בהיבט הרגשי, טיפולי ופחות בהיבט הלימודי, וחלקם בעיקר בהיבט הלימודי.

למעשה העיסוק בלמידה משדר המשך שגרת חיים רגילה, מצד שני מה קורה ושגרה זו אינה משוש חייו של התלמיד? האם אנו לוקחים בחשבון את מצבו הנפשי של התלמיד? את רמת החרדה בה הוא נמצא? את התמודדותו עם מחלה חדשה (אפילפסיה, סוכרת וכו'), את כל הגורמים המעכבים את הלמידה והם רבים בבית החולים.
מהו תפקידנו כמורים בתוך המערכת הבריאותית? האם לתת מענה לימודי בלבד או לאפשר לתלמיד מקום לפרוק בו את חששותיו ואת פחדיו? 
שאלות ותהיות רבות מתעוררות לגבי למידתם של תלמידים מתחלפים בבית החולים. מתי הלמידה היא משמעותית עבורם. האם אני יכולה לזהות  למידה משמעותית במפגש הקצר עם התלמידים? מהו הערך המוסף של הלמידה בבית החולים?

יום שבת, 5 במרץ 2011

אינטראקציות הלמידה שלי

מרכיבי ההוראה שלי

אני מזדהה עם מספר מרכיבים כמורה וכלומדת:
מעצבת ומכוונת למידה רשתית (מבוזרת)
גם כלומדת וגם כמורה אני מכוונת ללמידה רשתית, שימוש במקורות ידע רבים. בעיקר בבית החולים, אמצעים ומקורות שונים, מהווים משאבי למידה: הרופא, ילדים נוספים עם מחלה דומה, או ילדים שעברו פרוצדורות דומות, המורה, ההורים, האינטרנט, ספרים, חברים ועוד.
בעבר כמורה במחלקה האונקולוגית ליוויתי תלמידה שבנתה אתר, בו היא ניהלה פורום של תלמידים, הורים, אנשים מכל הארץ ומחו"ל ששיתפו ביניהם תכנים וידע בנושא המחלה וגם בנושאים שונים. זו הייתה למידה משמעותית וחווייתית עבורנו. בנוסף, היא עיבדה תכנים רבים ומגוונים מהם למדנו המון, תוך כדי מתן תגובות ושיתוף בידע. באמצעות הלמידה נוצרה אינטראקציה והוקמה קבוצת תמיכה שסייעה לה רבות בתהליך ההתמודדות עם המחלה. הלמידה מורכבת מרשת של מקורות ידע בהם אנו משתמשים גם כלומדים וגם כמורים.
מעצבת ומעודדת למידה שיתופית
לכאורה בתנאים הקיימים בבית החולים קשה ליצור מצבים של למידה שיתופית, אך האתגר של למידה מעין זו באה לידי ביטוי בעבודה סביב פרויקטים. אחד הפרויקטים המשמעותיים שהובלנו במחלקה האונקולוגית היה בנושא  התמודדות הילדים עם נשירת השיער באמצעות חינוך לשוני ואמנות. הפרויקט כלל עיצוב ראשי קלקר בהתאם לביטויים בנושא "ראש". חיפוש ביטויים ברשת, בספרים ובדיאלוג עם הילדים וההורים בנושא,  פירוש הביטוי ועיצובו על ראש הקלקר. עבודה סביב פרויקטים מעודדת למידה שיתופית, מתגברת על מחסומי השפה, הגיל ועוד.
תערוכת הראשים

מאפשרת אוטונומיה ללומד
אוטונומיה היא מילת המפתח בלמידת התלמידים בבית החולים, ראשית, התלמיד עצמאי לבחור את תחומי הלמידה, את האמצעים ואת הדרך.
החינוך בבית החולים הוא חינוך חינם לא חובה ולכן החופש בבחירה הוא כמעט בלתי מוגבל. כשיש לתלמיד קושי בבחירה אנו מציעים מגוון רחב של תחומי ונושאי למידה ומתוכם הוא יכול לבחור. אנו מעודדים את התלמידים לחקור בעצמם נושאים אותם הם בחרו ללמוד, והתמודדות פעילה בתהליך הלמידה.
מעצבת למידה הרפתקנית-מאתגרת
אני דוגלת בלמידה חווייתית, שונה מהמודל הקיים בבית הספר בקהילה, מלאה אתגר וחדשנית, אך מצד שני לא מאיימת, היא מלווה בהדרכה צמודה וביציאה להרפתקה משותפת תלמיד-מורה.
הלמידה רלוונטית לתלמיד, בנושא המחלה או בכל תחום שהוא בוחר. אין כפייה בלמידה פורמלית, כל עשייה יש בה למידה.
קיימים תחומים מאוד ייחודיים בביה"ס כמו תקשורת, רובוטיקה, מדעים – תחום דעת הנלמד באמצעות עריכת ניסויים, בניית דגמים וכד'. למידה סביב פרויקטים או נושאים רלוונטיים.
תומכת רגשית וקוגניטיבית
במקום בו מתרחשים המשברים, הבלבול, החששות והכאב אין דרך אחרת מאשר להעניק תמיכה רגשית, לתת לגיטימציה לרגשות הכעס, הדאגה, הפחד וכד'. כאן המקום לחמלה, לאהבה ולסובלנות, אך לא לרחמים. יחד עם ההזדהות וההכלה את הילדים אנו לומדים להתמודד באופן שכלי עם המצב באמצעות לימוד על המחלה (במידה והילד רוצה), חיפוש אחר ידע רלוונטי, או למידה של כל נושא שנבחר ע"י התלמיד.
הכנת הילד לפני הניתוח באמצעות אתר אותו פיתחנו עם סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון ועם הצוות הרפואי והסיעודי של המחלקה לכירורגיית ילדים. הילד לומד על כל תהליך הניתוח, צופה בחדר הניתוח, עונה על שאלות, צופה בסרטונים ומכיר את התהליך, במטרה להפחית את החשש מפני הניתוח.
במיוחד במחלות ממושכות התמיכה הרגשית חיונית מאוד. אנו מציעים התמודדות באמצעות כתיבת יומנים אישיים, הפקת פרויקטים אישיים והפקת סרט. בעבר הצענו גם בניית אתרים אישיים וניהול פורומים.   
מנחה מתוך רגישות תרבותית
אחד העקרונות המנחים את עבודתי היא רגישות תרבותית. אוכלוסיית ביה"ס כוללת תלמידים מתרבויות שונות, מגזרים שונים ומסגרות למידה מגוונות ולכן הלמידה – הוראה מכוונת לבחירת תכני לימוד תואמים, עפ"י הנחיית בית הספר בקהילה או ההורים, קיימת פתיחות ללמידה של מנהגים ומסורות שונות, מענה לימודי בשפתו של התלמיד –  צוות ההוראה כולל גם דוברי ערבית. תפריטים במחשב מותאמים לשפה העברית וגם הערבית, סרטי ההדרכה לפרוצדורות שונות בשפות העברית והערבית. למידה על חגי היהודים ועל חגי הערבים.
הכי מדהים בעיניי הוא שבתי הספר מהמגזר הערבי, במסגרת הנתינה לקהילה מגיעים בחגים היהודים לחלוקות שי ולנתינה לילדים החולים, בנוסף לביקורים בחגים שלהם. הלמידה של כיבוד הרגישות התרבותית נעשית נחלת הכלל.
מעצב למידה מותאמת אישית
האוכלוסייה המגוונת של התלמידים בביה"ח, מחייבת התאמת הלמידה לכל לומד באופן אישי וכתיבת תוכנית עבודה אישית.
מצבם המיוחד של התלמידים מחייב אותנו "לתפור" לכל ילד את הלמידה המתאימה לו, שאותה הוא בדר"כ בוחר. במיוחד במקום שניטלת ממנו אפשרות הבחירה בתהליך הריפוי.



הפרת איזון מובילה ללמידה - תגובה לפלורית

פלורית, תודה רבה על תגובתך.
לא קורה לך שאת טרודה בסוגיה שאת מוכרחה למצוא לה פתרון?  איך את מרגישה?
אני לא נחה (במחשבות) עד שאני מוצאת את התשובות, זוהי תחושה של מצוקה (חיובית) כי היא מניעה אותי לחפש את התשובות בכל מיני מקומות, ברשת, בדיאלוגים עם אנשים, בעשייה, בספרים וכד'.
בדר"כ אנו רוצים ללמוד כשחסר לנו ידע חיוני להתפתחותנו, לחיינו, לפתרון של בעיה מסוימת. אנו רוצים ללמוד כי יש לנו חיסרון בידע. בתהליך החיפוש אנו נמצאים במצב של חוסר איזון, זה מטריד אותנו. מצבים אלה המפרים את האיזון מניעים לחיפוש, הם שדוחפים אותי ללמידה וזו הלמידה המשמעותית עבורי כי יגעתי ומצאתי.
מה יכול לעכב את למידתי? כשאין לי עניין בתחום כלשהו ואני מוכרחה ללמוד אותו, אז אני אלמד, אך הלמידה לא תהייה משמעותית, אני לא אזכור בעתיד את מה שלמדתי. כמו באוניברסיטה בלימודי התואר היו קורסים שפשוט לא עניינו אותי - לומדים כי חייבים, אך מה נזכור מהם? האם הם מעניקים לנו איזשהו ערך מוסף?
חוסר בשלות יכולה גם לעקב את למידתי – יש דברים שלא יכולתי ללמוד אותם בעבר, אך בתקופות מאוחרות יותר היה לי קל יותר ללמוד אותם, אולי זה קשור למוכנות יותר ללמידה, לידע קיים רחב יותר שמאפשר את הלמידה החדשה. אני בטוחה שגם היבטים פסיכולוגיים מניעים או מעכבים אותנו בתהליך הלמידה. למידה כוללת בתוכה רגשות, הבנות ועשייה
אני בטוחה שיש עוד דברים שמעכבים את למידתי, אני בשלבי החקירה. עכשיו כשהעניין הוא על סדר היום,  אז אני כל הזמן חושבת על הלמידה שלי חוקרת את עצמי ומדברת עם אחרים ועם עצמי.
בעניין המפה המושגית זו הייתה דוגמא לבעיה שהטרידה אותי, כיצד (באיזה כלי) אנו עוקבים אחרי חשיבתם של התלמידים ואת התשובה מצאתי מתחום שונה לחלוטין. הסוגיה כל הזמן הטרידה  אותי והייתי חייבת למצוא את התשובה בכל מקום אפשרי, ובסוף היא נמצאה בטיול בספרד.

יום חמישי, 3 במרץ 2011

פלורית מגיבה

בהמשך לבחינת השאלה מהי למידה משמעותית, ציינת בדברייך למידה באמצעות מודלים כדוגמת מפה מושגית ממוחשבת כתורמת לשיפור הזיכרון בארגון פרטים. הזכרת שמצוקה והצורך למצוא פתרון לבעיה מעורר למידה. ניכרים מאפייני הלמידה האישיים שלך המבוססים על חוויה, ניסיון, חקירה, אינטראקציה,עשייה, קריאה ועוד. כחלק מהבנת צד "פעיל" זה של הלמידה אשמח לשמוע מהם התנאים המעכבים את למידתך וכיצד את מגיבה בהתאם למאפיינים אלו?