יום ראשון, 27 בפברואר 2011

אתגרים בלמידה

אנו מתנסים בבית ספר מקיף המונה מעל 1600 תלמידים, בית ספר ענק בהשוואה לבית הספר שלנו בבית החולים, (260 מיטות אשפוז), כך שהאתגרים העומדים בפני שונים מאוד, גם מעצם היותו בית ספר לתלמידים חולים, תלמידים מתחלפים, תלמידים ממגוון רחב של מסגרות חינוך (חילוני, דתי, חרדי, אנתרופוסופי, מדעי וכו'), תלמידים יהודים ותלמידים ערבים מהמגזר הבדואי, תלמידים מגיל 21-3. אך עם זאת אני לומדת המון על ניהול מערכות גדולות, על מבנה בית הספר ודרך התנהלותו. הלמידה מתרחשת באמצעות שיחות עם המנהלת, שאילת שאלות, העלאת דילמות והתנסות בחשיבה בדרכים לפתרון, שיחות עם בעלי תפקידים שונים וביקור במגמות השונות. בסוף כל מפגש אנו ממלאים את הדיווח על המפגש וכותבים את התובנות שלנו מכל מפגש. מיקוד החשיבה בתובנות מוביל אותי לסיכום של מה למדתי מהמפגש, מה מתאים לבית הספר שלי ומה לא. גם כשבתי הספר שונים לחלוטין אני יכולה ללמוד המון על אופן הניהול וסגנון הניהול של המנהלת.

חלק מהתלמידים שפגשתי במקיף בו אני מתנסה היו מאושפזים, התרגשתי לפגוש ילדים שהופיעו על הבמה למרות מגבלותיהם ולראות כיצד הם משתלבים בחיי בית הספר. המצב בו אנו פוגשים את התלמידים בתקופת המחלה והאשפוז שונה לחלוטין משגרת חייו בבית הספר. המפגש לימד אותי על חשיבות יצירה ושמירת הקשר עם בית הספר בקהילה בתקופת האשפוז. למידה היא פעולה חיונית המשפיעה על עבודתי מידי יום ומסייעת לי להתמודד עם השינויים המתחוללים ועם מורכבותם, שינוי פירושו למידה.

בשיחה עם מנהלת המקיף בו אנו מתנסים שאלנו אותה מספר שאלות בנושא הלמידה בהם גם אנו דנים, חושבים, ומנסים להגדיר לעצמנו מתחילת הסימסטר, מהי אותה למידה משמעותית עבור כל אחד מאתנו? וכן שאלנו על למידתם של צוות המורים. לאורך כל השיחה המנהלת מגדירה את למידתה כתהליך חברתי של שיתוף ודיאלוג. היא שותפה לפורומים שונים של חברי הנהלה, פסיכולוגיים חיצוניים לבית הספר, מנהלי בתי ספר ברשות, צוות מורים וכד' איתם היא מתלבטת בקשיים, בדילמות ואתגרים. מהם היא לומדת, ובעיקר מהמורים המתנגדים, כי "כשיש מאותו הדבר אז אין למידה", "במקום שנאמר משהו אחר משם מתקיימת צמיחה ולמידה ומשם מתרחשת התפנית, השינוי". היא מעידה על עצמה שהיא עוצרת כדי לחשוב על תהליכי למידה שהתרחשו במהלך היום.

חסרון, צורך או אילוץ מחייבים למידה על מנת לחולל שינוי. המעבר של התלמידים מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים היה תמיד מעבר קשה ולעיתים אף טראומטי, לכן על מנת לרכך את המעבר הוחלט להוסיף למורים שמלמדים 1-2 מקצועות הומניים מקצועות הוראה נוספים וכך זוכים התלמידים לשעות הוראה רבות עם המחנך. הוראת אשכולות מקצוע אלה חייב תהליך למידה משותף של המורים שלווה ע"י מומחים מהדיסציפלינות השונות.

הלמידה המשותפת של המורים חייבה אותם למעורבות בלמידה מתמשכת במטרה לשפר את למידת התלמידים. בית-ספר נוטל על עצמו את האחריות לשינוי, ההנהלה החליטה לקיים את שעות הלמידה בבוקר על חשבון שעות העבודה, על מנת להטמיע את התהליך.

במפגש שנערך עם לבנה, מנהלת בית ספר רבין (המחליפה של אורה), היא סיפרה שהם היו חלוצי הרעיון ותהליך זה התקיים לפני שנים במסגרת בית ספר ניסויי בבית ספרם.

לומדים מניסיונם של אחרים, מהצלחות של אחרים ומתאימים את הלמידה לסביבה, לאוכלוסיית המורים, לאופי בית הספר ולחזונו. האמונה ביכולת הפנימית של בית הספר לחולל שינויים הוא הכוח המניע ללמידה משותפת.

יום חמישי, 24 בפברואר 2011

ניקול, האם את חשה תחושה של אתגר גם בהתנסות שלך בבית ספר מאמן?

נהנתי לקרוא את דבריך. ברשומה שלך תיארת את סגנון הלמידה שלך כמבוסס על שני יסודות שיש להם, בשנים האחרונות, מקום חשוב בחשיבה החינוכית: הלמידה כתהליך חברתי של שיתוף בין בני אדם והלמידה כמבוססת על פתרון בעיות. הדגשת את הצד האתגרי כגורם חשוב במוטיבציה. האם גם ההתנסות שלך בבית הספר עם המנהל המאמן מלווה באותה תחושה של אתגר? אם כן, מהן הבעיות שמאתגרות אותך? בכלל מעניין אותי לדעת יותר פרטים על התהליך שאת עוברת וכיצד הוא נתפס בעיניך להכשרתך כמנהלת.

רפי

יום שלישי, 22 בפברואר 2011

חווית למידה


עבודת התזה בלימודי התואר השני שלי הייתה בנושא מעקב אחר חשיבתם של התלמידים באמצעות מפה מושגית ממוחשבת.


חשבנו ללמד את התלמידים את השימוש בתוכנת ה- know ובאמצעותה ללמד את בניית המפה המושגית. באותה תקופה טסתי לחופשה בברצלונה ובאחד המוזאונים שהציג את עבודותיו של גאודי, הם הדגימו באמצעות מצגת שלב אחר שלב כיצד גאודי בנה את המבנים שלו.


הייתי מאושרת מאוד, כי באותו רגע הבנתי כי השימוש ב- power point והנפשת כל רכיב של מפה שהתלמיד ייצור יאפשר לנו מעקב אחר תהליך בניית המפה, והקלטת השיח סביב בניית המפה בקבוצה ייתנו לנו תמונה לגבי אופן החשיבה של התלמידים.


זוהי דוגמא למצב שבו הייתי צריכה למצוא פתרון לבעיה, למצוקה. כשהמוח טרוד בחיפוש אחר פתרונות הוא ימצא את התשובות גם במחוזות שלא חשבנו עליהם.


חיסרון, מצוקה, צורך לפתור בעיה, אתגר, גורמים לי לחפש תשובות ומהווים עבורי מוטיבציה ללמידה.



איך אני לומדת? אני אוהבת לנסות, תוך כדי פעילות, בעבודה מול המחשב, כל הכתיבה והחשיבה שלי נעשית באמצעות המחשב והאינטרנט. קוראת, עושה אינטגרציה ממקורות שונים, אני אוהבת להתייעץ, ללמוד מאחרים, עם אחרים. אני לומדת המון מעמיתי לעבודה, מהתלמידים, מאינטראקציה עם אנשים. תוך כדי הסתכלות, תוך כדי עשייה. אני מארגנת את החשיבה שלי כשאני מספרת על דברים שלמדתי.


מהי למידה


אותם תהליכים הגורמים לשינויים קבועים בחשיבתי, בהתנהגותי, בהבנתי, ברגשותיי, בעמדותיי, בהבנת החיים והעולם בו אני חיה...

הלמידה מערבת תהליכים חווייתיים, רגשיים, הרלוונטיים לעולמי הפנימי ומעוררים בי רצון פנימי לפעולה, לחקירה, לבדיקה, לעשייה, לקריאה וכד'. השאיפה ללמידה היא מתמדת וגורמת להנעה, הנאה וסיפוק. למידה אישית היא דרך הניסיון שלנו להסביר לעצמנו את אשר אנו לומדים.

למידה משמעותית היא הבנייה אקטיבית של ידע, ויצירת מודעות לתהליך הלמידה. הלמידה הופכת למשמעותית כאשר נוצרת אינטראקציה בין ידע קודם לידע חדש, המרכיבה ביחד מערכת מושגים. ככל שאנו יוצרים רשת ענפה של קשרים במוחנו הלמידה הופכת למשמעותית יותר.

הלמידה הינה תהליך של שיתוף ולימוד תוך כדי עשייה חברתית בסביבות למידה שונות. אחת מסביבות הלמידה שמשמשת לא רק כאמצעי לספקית תוכן אלא ליצירת תוכן היא סביבת למידה ברשת שבה הלמידה היא דבר שמיוצר על ידי המשתתפים. הלמידה הופכת להיות לא רק דרך להגברת האוטונומיה של הלומד, אלא גם שמה דגש על תהליך פעיל של יצירה, תקשורת והשתתפות.

יום שני, 7 בפברואר 2011

נעים להכיר

שלום לכולם,
קוראים לי ניקול סגל, השם האמצעי שלי הוא ציפורה, כשעלינו ארצה החליטו בבית הספר היסודי לעברת לכולם את השמות הגלותיים ולכן החליפו את שמי לנירה, לא אהבתי את השם וכשעברתי לתיכון החזרתי לי את שמי בחזרה.
אפשר לומר שקוראים לי:
ניקול, ציפורה, נירה, (ניקי - כך קראו לי בצבא) הרוש, סגל.